עין עצלה (אמבליופיה) אצל ילדים

שלושת חודשי החיים הראשונים קריטיים להתפתחות מרכז הראייה במוח. אם לא מגיעים אותות מן העין למוח באותה תקופה יכול להיווצר נזק בלתי הפיך ולא תתאפשר ראייה תקינה. מרכז הראייה מתפתח במשך שבע השנים הראשונות לחיים, ואם לא מגיעה תמונה ברורה אל המוח באותן השנים נוצר נזק קבוע למרכז הראייה, נזק שקשה עד בלתי אפשרי לתקן בהמשך החיים.

עין עצלה זו עין המסוגלת לראות באופן מלא, אך אינה מתפקדת. מצב זה עלול להתפתח עקב פזילה – במצב זה כל עין מעבירה למוח שדר באופן עצמאי ורואים שתי תמונות בו זמנית זו על זו, במקום המצב הרגיל שבו מה שרואים בשתי העיניים עובר כתמונה אחת ממוזגת. המוח בוחר תמונה אחת מבין השתיים כדי לא לראות כפול או מטושטש, ומפרש תמונה רק מאחת העיניים. העין השנייה חדלה לתפקד, ומחוסר שימוש בה היא הופכת לעצלה וחדות ראייתה יורדת. כמו כן, עין עצלה עלולה להתפתח אם איכות התמונה ירודה באחת מהעיניים או בשתיהן, למשל עקב ליקוי בתשבורת אם יש צורך במשקפיים, עקב עכירות של ציר הראייה בגלל קטרקט או עקב צלקת בקרנית, כך שיש הבדל בנקודת המיקוד של העיניים. כתוצאה מכך אחת משתי התמונות המגיעות למוח אינה חדה.

הטיפול בעין עצלה מתבצע באמצעות כיסוי העין הבריאה לכמה שעות במשך היום, ואז המוח מתחיל לקבל שדר מהעין העצלה והיא חוזרת לתפקד. ככל שמגלים זאת מוקדם יותר העין יכולה לחזור לתפקוד גבוה יותר. הטיפול ע"י כיסוי העין הוא לא תמיד פשוט, רוב הילדים מרגישים לא בנוח עם כיסוי העין, רואים מטושטש בעין העצלה ולא תמיד מבינים את חשיבות הטיפול. חוסר שיתוף פעולה של הילדים או הוריהם יכול להביא לכישלון הטיפול ולכן חשוב שהילד וההורים יקבלו הסבר לגבי הטיפול והילד יקבל תמיכה מהסביבה על מנת שהטיפול יצליח.

לפעמים אין ברירה וצריך לחפש טיפולים חלופיים. טיפול נוסף הוא שימוש בעדשות מגע לעין עצלה. השימוש בעדשות מגע הוא לרוב חלופה משנית לטיפולים שנכשלו כמו משקפיים או רטייה. הטיפול תלוי בסוג ורמת הליקוי. הטיפול משפר את הראייה, אינו נראה ולא פוגע בביטחון העצמי של הילד. השימוש בעדשות מגע מפחית כפילות, סופרסיה או עוות גודל התמונה.

הגיל הקריטי לטיפול בעין עצלה הוא עד גיל 6 או 7.

טיפול בעין עצלה אצל ילדים